חידושי חקיקה בתחום חוקי העבודה - מרץ 2016

עולם העבודה הינו דינאמי ורב תהפוכות והדבר בא לידי ביטוי גם בשינויים תכופים בחוקי העבודה ובהסכמים קיבוציים שונים. בסקירה הנוכחית נדון בכמה חידושים בעלי משמעות למעסיקים ולעובדים גם יחד בהקשר של זכאות לחופשה שנתית. בנוסף, נדבר על תיקון חשוב בעניין ההיטל שמוטל על מעסיקים של עובדים זרים בחקלאות. תיקון זה נועד להוות הקלה לחקלאים למשך השנים הקרובות.

הרחבת הזכאות לחופשה שנתית

על פי חוק חופשה שנתית, שנחקק בתחילת שנות החמישים, זכאי כל עובד לחופשה שנתית בהיקף שנקבע ביחס לרמת הוותק אצל מעסיק נתון. עבור עובדים המועסקים בענף שלגביו לא קיים הסכם קיבוצי אחר וכמובן במקרה שלא קיים חוזה עבודה שאומר אחרת היה עד כה זכאי עובד בארבעת השנים הראשונות לעבודתו ל-14 ימי חופשה בכל שנה. מצב זה, שהיה ראוי והגיוני בתקופה שבה עולם העבודה התאפיין במשך העסקה ארוך, לעיתים גם בקביעות לכל החיים, כבר נעשה פחות רלוונטי בימינו.

נתונים סטטיסטיים שנאספו בתחום תעסוקה ועבודה מגלים שקיימת כיום תופעה של ניידות מוגברת וחוסר יציבות תעסוקתית. עובדים בני למטה מגיל שלושים וחמש מחליפים בממוצע עבודה בכל ארבע וחצי שנים. משמעות הדבר היא שפחות ופחות עובדים מגיעים למצב שבו הם נהנים מתוספת של ימי חופשה על סמך וותק במקום עבודה אחד. על פי רוח החקיקה המקורית (כוונת המחוקק), ראוי שיוענקו לכל עובד תוספת ימי חופשה ואין להסתפק ב-14 ימים בלבד. עבור השנה החמישית, למשל מגיעים לעובד 16 ימי חופש בשנה, בשישית - 18, בשביעית 21 וכן הלאה עד למקסימום של 28 ימים בשנה. דבר דומה ניתן לראות מהמקובל במדינות ה-OECD. במדינות הללו ניתן לראות ממוצע של 20 ימי חופשה לעובד בכל שנה. על רקע מצב הדברים שהוצג להלן, בא חידוש החקיקה לתקן את המעוות.

תיקון החקיקה שצפוי להיכנס לתוקף בהדרגה החל באמצע שנת 2016 קובע תוספת של יומיים חופשה בכל שנה עבור עובד בעל וותק של עד 4 שנים במקום העבודה. יש להוסיף ולומר שבאופן מעשי לא יוענקו לעובדים 16 ימי חופשה מלאים שכן גם חופשת סוף השבוע נכללת בתוך מכסת הימים הללו (בכך, יש לציין, אין חידוש או שינוי מהמקובל עד כה). במילים אחרות, עובד במקום העבודה יהיה זכאי למינימום של 12 ימי חופשה (מחוץ לחופשת סוף השבוע) בכל שנה. תוספת ימי חופשה בהתאם לוותק ועל פי הסכמים ספציפיים תינתן באותו האופן המקובל כיום.

הקלות בהיטל העסקת עובדים זרים

עבור חלק ניכר מהמעסיקים עובדים זרים בישראל קיימת חובת תשלום היטל מיוחד. ההיטל נקבע בהתאם לאופי ומהות העבודה, סוג הכישורים, ענף העסקה ועוד. לדוגמא, עבור המועסקים בענף המסעדנות שהם עובדים זרים (לא כולל עובדי משטחי הרשות הפלסטינאית) מוטל היטל של 15 אחוזים. בתעשייה או חקלאות גובה ההיטל – 15 אחוזים ואילו בענף בחקלאות – 10 אחוזים.

על מנת לסייע לענף החקלאות הוחלט להעניק הקלה למעסיקים הנדרשים לעובדים זרים. החל מראשית שנת 2016 נקבע פטור מהיטל העסקת עובדים זרים בענף. בשלב זה, ההקלה נקבעה לתקופה של 5 השנים הקרובות (עד סוף 2020). למותר לציין שעל המעסיקים לדווח כרגיל על העסקת עובדים זרים גם בחקלאות אך בטופס הדיווח (טופס 102) ימולא היטל בסך אפס שקלים.

זקוקים למידע נוסף? פנו למנהל החשבונות משה כהן. צרו קשר עוד היום