מדריך לפתיחת עמותה בירושלים

אם אתם חושבים לפתוח עמותה בירושלים חשוב שתדעו איך עושים את זה נכון. זאת בדיוק הסיבה שהחלטנו לכתוב מדריך לפתיחת עמותה בירושלים. המשיכו לקרוא וגלו כל מה שרציתם לדעת (ולא העזתם לשאול) על פתיחת עמותה בירושלים, אך תחילה הסבר קצר לגבי עמותות (לאו דווקא כאלה שמשרדיהם בעיר הקודש).

עמותות הן סוגים של תאגידים (יכולים להיות מורכבים מבני אדם או מתאגידים אחרים) שחוברים יחדיו לצורך יישום של מטרה משותפת, לרוב מטרה ציבורית. יש 3 אלמנטים שמבדילים בין עמותות ובין תאגידים אחרים:

1. עמותות פועלות לצורך יישום המטרות שמוגדרות בתקנוניהן.

2. עמותות אינן מורשות לחלק את רווחיהן לעובדיהן ו/או לחבריהן. הן יכולות לצבור רווחים (למשל נכסים), אבל אלו צריכים לשמש לצורך קידום מטרות העמותה בלבד. לכן, יש להקפיד לכלול בתקנון העמותה את הסעיפים הבאים הנוגעים לכך: אי קבלת טובות הנאה ו/או רווחים ע"י חברי העמותה, הן תוך כדי פעילותה והן לאחר פירוקה.

3. חברות בעמותה היא חברות אישית, כלומר היא אינה ניתנת להעברה והיא אינה מקנה זכויות קנייניות כלשהן בעמותה.

על פי חוק העמותות תש"ם, 1980, עמותה חייבת לכלול 3 גופים: אספה כללית, ועד מנהל וועדת ביקורת. העמותה כמובן יכולה לייסד מוסדות נוספים ע"פ שיקולה, אך עניין זה חייב שיהיה מוסדר בתקנון העמותה (פרטים מיד).

עמותות נחשבות ככאלה רק במידה והן נרשמו בפנקס העמותות ע"י רשם העמותות. לכן, הצעד הראשון בפתיחת עמותה בירושלים היא רישום העמותה ברשם העמותות.

צעד ראשון – רישום העמותה ברשם העמותות 

ראשית, עליכם לבחור שם לעמותה ומומלץ להציע 3 שמות בסדר יורד מבחינת עדיפות. כך במידה וברשם העמותות לא יאשרו את השם (למשל, כי כבר יש עמותה באותו שם, כי השם מטעה או פוגעני, כי יש זכויות יוצרים על שם זה וכו') יהיו לכם חלופות.

בנוסף, עליכם לציין את כתובת העמותה בישראל לצורך התכתבות עם רשם העמותות (השם הרשמי של מחלקת רישום העמותות במשרד המשפטים), לספק את תקנון העמותה (תקנון מצוי שאותו ניתן למצוא כאן או תקנון מיוחד) ולציין את מטרות העמותה ואת אופן יישומן.

לכן, רצוי לציין מטרות שאינן רק מוחשיות, אלא גם ברות יישום וכמובן שאינן פוגעניות. חשוב לזכור שעם הזמן ניתן לשנות את מטרות העמותה, אך תהליך זה מצריך את אישורה של האסיפה הכללית של העמותה ואישורר ע"י רשם העמותות/בית המשפט.

גם את התקנון ניתן לשנות לפי רצונכם בעתיד, אך גם שינוי זה מצריך נקיטת פעולות: קיומה של אספה כללית בנוכחות כל חברי העמותה ואישור של רשם העמותות.

וכמובן – יש למלא בטפסים המתאימים את שמות המייסדים (לרבות פרטיהם האישיים, הוכחה שאין להם רישום פלילי והתחייבות לפעול ע"פ חוק) ולהצהיר על נכונותם בפני עו"ד, הן לשמש כחברי ועד בעמותה והן לייסד אותה.

מומלץ לרשום 7 אנשים שכולם מעל גיל 18 בתור מייסדי העמותה ומיד נסביר למה. לסיום יהיה עליכם לצרף לבקשה קבלה שמאשרת תשלום של אגרת הרישום (אפשר לשלם אותה דרך הלינק הזה, בבנק הדואר או בבנקים השונים). את כל המסמכים + קבלה יש לשלוח לרשם העמותות עם חתימות מייסדי העמותה ו/או עו"ד מיופה כוח.

שימו לב למלא באופן ברור את שם האדם המשלם, מספר תעודת הזהות שלו וכתובת המגורים שלו. עם פרסום ההודעה הרשמית על רישום העמותה ברשומות (לרוב תוך כ-3 חודשים) אתם תקבלו את תעודת הרישום. קחו בחשבון שתשלום דמי הרישום הוא אמנם חד-פעמי, אבל משתנה לפי אופי העמותה:

• עמותה שתקציבה השנתי לא עולה על 300,000 ₪ ואינה מעסיקה עובדים בשכר בשנת פעולתה הראשונה – 490 ₪ נכון לשנת 2019

• עמותה שתקציבה השנתי עולה על 300,000 ₪ ומעסיקה עובדים בשכר בשנתה הראשונה – 943 ₪ נכון לשנת 2019

בנוסף, תדרשו גם לשלם אגרה שנתית שעומדת על כ-1500 ₪. חשוב לזכור שמילוי שגוי של הטפסים או דילוג על חלק מהסעיפים (הן כאשר מדובר ברשם העמותות והן כאשר מדובר במע"מ ובמס הכנסה) יגרום לעיכוב התהליך, כך שאתם תקבלו את הטפסים בחזרה ותאלצו למלא אותם שוב.

למשל, שוברי תשלום מבנק הדואר שלא כתוב עליהם "לרשם העמותות" (אלא "ללקוח" או "הודעת זיכוי") לא יתקבלו.

לכן, כדאי למנוע עיכובים מיותרים ולזרז את התהליך מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע, הן כאשר מדובר בשליחת הטפסים באמצעות הדואר והן כאשר מדובר במילוי מקוון בקישור הזה.

שימו לב - אמנם ניתן למלא את הטופס באופן מקוון, אך את הבקשה עצמה יש להדפיס ולהגיש לרשם העמותות.

בנוסף, לכל צרה שלא תבוא - כדאי לשמור סט נוסף של מסמכים עם החתימות המקוריות של מייסדי העמותה בכספת, אצל העו"ד המלווה או בכל מקום אחר שמוסכם על חברי העמותה.

צעד שני – רישום העמותה במע"מ

לצורך פתיחת תיק במע"מ וקבלת תעודת רישום (טופס 805) עליכם להמציא את המסמכים האלה:

• 1. טופס 24 (טופס בקשה לרישום מלכ"ר במס ערך מוסף) מלא וחתום

  2. צילום של אישור רישום העמותה ברשם העמותות

  3. תקנון העמותה כפי שאושר ע"י רשם העמותות

  4. אישור מהבנק על פתיחת חשבון בנק לעמותה

  5. חוזה שכירות למשרדי העמותה

  6. טופס חתום ע"י רשם העמותות של מינוי חברים לעמותה

  7. פרוטקול חתום ע"י עו"ד או רו"ח של מורשי החתימה בעמותה

  8. מאזן כספי של העמותה. אם לעמותה טרם יש מאזן – ניתן לספק תחזית של הכנסות והוצאות כולל פירוט מקורות המימון שלה.

  9. ייפוי כוח במידה ורישומה ברשויות המס נעשה ע"י רואה חשבון

  10. חותמת העמותה.

צעד שלישי – רישום העמותה במס הכנסה

לאחר רישום העמותה במע"מ יש לפנות לפקיד השומה בירושלים לצורך רישומה במס הכנסה. כאן תדרשו למלא טופס 4436 - פתיחת תיק לתאגיד.

חוק העמותות תש"ם, 1980 אמנם דורש שלכל עמותה יהיו רשומים לפחות 2 מייסדים לצורך רישומה, אבל רצוי ומומלץ לגייס 7 מסיבות של מיסוי.

הסיבה לכך היא שע"פ תקנות מס הכנסה עמותה רשומה (ע"ר) נחשבת למוסד ציבורי שחייב במס. לכן, עדיף להגדירה מראש כמלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח שנחשב פטור ממס), אך כדי לעשות זאת יש צורך ב-7 אנשים שיירשמו כמייסדים.

שימו לב – במידה והעמותה שלכם צפויה להעסיק עובדים ו/או לנכות מס במקור מספקיה, עליכם לפתוח תיק ניכויים לצורך דיווח על שכר העובדים ולצורך תשלום מיסים.

עם זאת, במידה וסך כל המשכורות בעמותה יהיה נמוך מ-180,000 ₪ בשנה – אינכם חייבים לשלם מס שכר ובמידה ועשיתם זאת תוכלו לקבלו בחזרה.

עם השלמת התהליך במס הכנסה תקבלו אישור ניכוי מס במקור וניהול ספרים עבור העמותה. במידת הצורך תוכלו להיעזר במדריך מע"מ למלכ"רים שהוציאה רשות המיסים.

חשוב לזכור שההקמה של העמותה היא רק תחילת הדרך וכי עמותה כמו כל ישות עסקית אחרת נדרשת להתנהלות שוטפת מול הממשלה, ביטוח לאומי, משרדי מע"מ ורשויות המס. כדי להימנע מטעויותשיעלו הרבה כסף בהמשך (קנסות וכדומה) יש כבר מראש לקחת מנהל חשבונות ירושלמי מנוסה שיוכל לחסוך לכם הרבה כסף, טרחה וזמן יקר. יש לכם הרי עסק לנהל, לא?